שאלה:
יהודה ישב בביתו בארוחת ערב, והנה באמצע הארוחה הפתיע אותו גיסו במגש פיצה משפחתי לכבוד יום הולדתו. לאחר שהודה לגיסו ונתברך ממנו במאה ועשרים שנה מלאות בעבודת ה' מתוך אושר ועושר, נתעורר לשאול האם יאכל את הפיצה כהמשך סעודתו, או שמא כיון שבשעה שברך המוציא לא היתה דעתו על הפיצה, חייב לברך שוב המוציא.
תשובה:
נראה שצריך לחזור ולברך המוציא. והטעם, שבשו"ע סי' קעז ס"ה כתב שאם שלחו לו דורון בתוך סעודתו ולא היתה דעתו על הדורון, צריך לחזור ולברך, וכתב הרמ"א שאין נזהרין בזה, ואפשר משום דסתמא דעת האדם על כל מה שיביאו לו בסעודה. והשו"ע הרב ביאר, מפני שבימינו דבר מצוי ששולחים דורון זה לזה. משמע אם כן, שאם זה דבר נדיר שלא סבר בדעתו שיביאו לו, צריך לחזור ולברך אף לדעת הרמ"א. ועיין תהל"ד, וצ"ע.