היום נעסוק בנושא: חובת הלבוש בהלכה
יום רביעי כ"ה בטבת תשע"ו
מה נכלל בחובת הלבוש לאנשים?
בתפילת־העמידה, חובה על המתפלל להיות מכוסה בצורה מכובדת, כיון שהוא כעומד לפני המלך, ואסור להתפלל בלבוש בלתי מלא; ולכתחילה יש להקפיד על כך גם בעת אמירת קריאת־שמע או כל ברכה שהיא; ונחלקו הפוסקים אם יש להקפיד על כך גם בעת אמירת דברי־תורה. וכל האמור הוא מצד הלכות אמירת דברי־קדושה, אך מצד חובת הצניעות - צריך האדם להיות מכוסה בצורה מכובדת בכל מקום ובכל מצב, כראוי לכבוד השי"ת, אשר מלוא כל הארץ כבודו וחשכה כאורה לפניו. [סימן עד, סעיף ו וס"ק כא, כב ו־כד; ביאורים ומוספים דרשו, 27]
מה נכלל בחובת הלבוש לנשים?
חובה על האשה לכסות תמיד את כל גופה, פרט לפניה ולידיה - עד המרפק, ונכון לכסות גם מעט מתחת המרפק; וגם במקום שהנשים נוהגות שלא כדת ישראל ומגלות את זרועותיהן או שוקן וכדומה - אין כל היתר לגלותם. ובשנים עברו היו מקומות שנהגו אף נשות ישראל לצאת לרשות־הרבים ברגליים יחפות, אך בזמננו אין מקומות כאלה, ואסור לצאת באופן זה לרחוב, אולם בבית ניתן להקל בכך כאשר אין אנשים זרים בבית. [סימן עה, ס"ק ב ושעה"צ ס"ק ה; ביאורים ומוספים דרשו, 6 ו־10; וראה שם, 5 ו־7]
באיזה מקרה מתירה עצימת עינים לומר ברכה?
שטח של טפח (8-9.6 ס"מ, לשיטות השונות) מגולה במקומות המכוסים שבאשה (ראה לעיל) מגיל שלוש ומעלה - ויש אומרים שאין גיל מדויק לדבר, אלא מעת שגדלו מעט - אסור לומר כנגדו ברכות, תפילה, או דברי־תורה, אף בעצימת עינים, ובשעת הדחק ניתן להקל; ויש מתירים בעצימת עינים אף לכתחילה, ובפרט בעת אמירת דברי־תורה ללא הזכרת שם ה'. ואם מסב את פניו לכיוון אחר - מותר לכל הדעות. [סימן עה, סעיף א, ס"ק א-ב, וביה"ל ד"ה טפח וד"ה במקום; וראה דברי הרמ"א שם וס"ק ה; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 4 ו־15]