השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
'מראה' המותרת בשימוש בשבת
מדוע אסור לאשה לצאת בשבת לרה"ר עם חוטי צמר או רצועות שבשערותיה? האם מותר לאשה לצאת לרה"ר עם תכשיטים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ב סעיף י"ג – סימן ש"ג סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
'
מראה' ששפתה חד כעין סכין, והיו עושים אותה בצורה כזאת כדי שכאשר הוא מסתכל במראה ורואה שערות שצריך לתלוש אותם, הוא יחתוך אותם בחלק החד שבשפת המראה, הדין הוא שאסור גם להסתכל במראה כזאת, כיוון שחוששים שמא יבוא לחתוך השערות, ואפילו המראה קבועה בכותל, אסור, כיוון שלא חילקו חכמים בתקנתם, אבל מותר להסתכל במראה שאין בה את החשש הזה, ומבאר המשנה ברורה, כגון מראה של 'זכוכית', ששפתה אינו חד, מותר להסתכל בה ולא חוששים שיתלוש שערות ע"י דבר אחר.
אסור לאשה לצאת בשבת לרה"ר כאשר יש בשערותיה חוטי צמר או פשתן, או רצועות, שמא תזדמן לה טבילה של מצוה, ולצורך כך היא צריכה שלא יהיו עליה דברים החוצצים, ותסיר את החוטים שיש בשערותיה, וכשהחוטים יהיו בידיה היא תוליך אותם ד' אמות ברה"ר, ומוסיף המשנה ברורה, שאפילו שמדובר באשה שלא שייך אצלה טבילה של מצוה, כגון זקנה או בתולה, בכ"ז לא חילקו חכמים בתקנתם, ומוסיף עוד, שאסרו דווקא בחוטי צמר או פשתן או רצועות שהם דברים שלפעמים האשה נוטלת אותם בידיה, אבל לא אסרו לאשה לצאת בדברים שהם עיקר הלבוש שלה, כי לא חוששים שתסיר אותם מעליה ותוליך אותם בידיה ד' אמות ברה"ר, שהרי זה עיקר לבושה.
כאשר החוטים קלועים בשערה, אין חשש שתסתור קליעת שערותיה כדי להוציא את אותם חוטים, שהרי בזה יש איסור של סותר, אבל יש מי שאוסר, ומבאר המשנה ברורה שטעם האוסר הוא שמא בכ"ז היא תקרא לגוי שיסיר את קליעת שערותיה כדי להוציא את החוטים, וכאשר חוטים אלו ארוגים בשערותיה, אין בעיה לצאת איתם לרה"ר, ומבאר המשנה ברורה, שהטעם הוא כיוון שכשהם ארוגים בשערותיה הם רפויים ולא מהודקים ואין בהם משום חציצה ויכולה לטבול גם כאשר הם מונחים על שערותיה, וכל זה בלבד שהחוטים לא מטונפים, שאז תרצה להסיר אותם כדי שהמים לא יטנפו, או משום שהיא מקפידה עליהם, וכן 'מוזהבים', שתרצה להסירם כדי שהמים לא ילכלכו אותם, או משום שהיא מקפידה עליהם, ואז זה נחשב לחציצה.
מותר לצאת בחוטים שבצווארה שהם רפויים, שהרי א"צ להסירם בשעת טבילה, ואין חשש שתוליך אותם ד' אמות ברה"ר.
'לא תצא בטוטפת ולא בשרביטין', המשנה ברורה מסביר, שמדובר כאן במיני תכשיט, וחוששים שמא תוציא את התכשיטים כדי להראות לחברותיה ותוליך אותם ד' אמות ברה"ר, אבל אם הם תפורים אין חשש בזה ומותר, וי"א שבתולה שלא חוששת לגילוי ראשה, אפילו תפורה בשבכה אסור, כיוון שחוששים שמא תסיר אותה עם השבכה ותוליך אותה ד' אמות ברה"ר.