כותב גאון ישראל, מרן ה'חפץ חיים' זצוק"ל:
"אני תמה על האנשים שמחפשין סגולות, שיוולדו להם בנים, ומוציאין על הסגולות אוצרות של כסף; ויש שמוציאין למאות ולאלפים כל אחד לפי עושרו. יותר טוב שיעשו סגולה הנמצאת בחכמינו ז"ל, היינו, שיתעסקו תמיד במידת הצדקה, לעזור לעניים במה שיוכלו, להיות מן המעשים, שהוא גדול מן העושה. שבעבור זה יזכו לבנים בעלי תורה, או שיעשו גמ"ח קבוע מממונם, או שיזרזו אחרים שיסייעום בענין זה ויתעסקו בו תמיד. כי עיקר המצוה הוא העסק התמידי, שהאדם מרגיל גופו לזה; וכמו שמורה לשון הכתוב: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים".
ומובא:
"רבי יהושע בן לוי אמר: כל הרגיל לעשות צדקה – זוכה שיהיו לו בנים בעלי חכמה, בעלי עושר, בעלי אגדה" (בבא בתרא דף ט).