שו"ת מאלף ומחכים מאוד ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
יהודי נכנס למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א וקובץ השאלות דלהלן בידו:
א. האם יש אופנים לקנות מתיקות בתורה, או שזה ענין שבא על ידי לימוד?
– "יש אופן לקנות מתיקות התורה – עם תפילה על כך".
ב. ללומדים נראה שיש כאלה שזכו למתיקות ממתנת שמים ויש כאלו שצריכים לעמול על כך. האם אכן כך?
– "לא נכון שזה במתנת שמים, זה בא רק על ידי עמל על זה" [א.ה .בתורה ותפילה, כנ״ל].
ג. מה הם הדברים המפסידים את הטעם והגישמאק הלימוד?
– "הדברים המפסידים הם חוסר יראת שמים".
ד. מדוע גם מי שזכה למתיקות התורה במידה רבה, עדיין הקושי של לימוד בהתמדה קיים בו?
– "כי חסר לו יראת שמים".
ה. האם בתפילה פרטית של כל לומד להשיג את החלק בתור ד', צריך לחזור ולבקש גם על השגת מתיקות עוד ועוד?
– "צריך לחזור ולבקש אודות המתיקות בתורה".
ו. ספק נוסף קיים אצל הלומדים, האם חוסר מתיקות מתמשך הוא בבחינת נסיון מאת ד', או גילוי שאופן הלימוד ודרך האדם אינם נכונות?
– "זה גילוי שחסר יראת שמים"…
ז. בחור הכפוף למסגרת הישיבה, כיצד יוכל לקיים את מאמר חז״ל (ע״ז י״ט א') אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ? – "וכי כל היום חייב ללמוד מסכת של הישיבה? ילמד גם מסכת שליבו חפץ". אבל יש ישיבות שיש סדרי הישיבה על אותה מסכת בכל הג׳ סדרים עיון ובקיאות.
– "יש גם סדר ד׳"… [כלומר, בין הסדרים].
ח. האם יש דרך לחנך ילדים מגיל קטן להרגיש את מתיקות התורה? ואם כן מה היא?
– "יש דרך, והדרך היא ללמדו את עוצם גודל מצות תלמוד תורה".
ט. ישנם בחורים הטוענים שאין להם טעם בלימוד הבקיאות, האם יש עצה להקנות טעם בלימוד כזה?
– "אם יסבירו להם שעל ידי כן יזכרו וידעו מה שלמדו, גם זה עצמו יתן להם טעם בלימוד – להועיל לעצמם ולהרויח שיזכרו את הלימוד" [א.ה. אולי השאלה הייתה על חזרות על הלימוד בבקיאות].
י. האם ראוי למגיד שיעור בישיבה לדלג על סוגיות בגמרא של ילפותות וכדומה, כדי שהלימוד יהיה יותר מענין בחשבון ובסברא?
– "לא לדלג שום דבר".
יא. האם יש לעורר אמירת 'חבורות' בפני חברים בישיבה, כדי לעודד את ההשקעה בעיון, או שיש להימנע מזה בגלל התחרות והמתח הנלווים, או בגלל שכתוצאה מההכרח לחדש נאמרים הרבה דברים רחוקים מהאמת ואפילו מוזרים?
– "יש לעודד אמירת חבורות".
יב. יש תפילה מיוחדת למתיקות בתורה, ״והערב נא״. למה דוקא למצוה של לימוד התורה צריך מתיקות מיוחדת יותר מכל שאר המצוות, עד כדי כך שקבעו לזה תפילה מיוחדת?
– "כי מצות תלמוד תורה גדולה מכל המצות, ותלמוד תורה כנגד כולם, ולכן כאן יש תפילה מיוחדת".
יג. מובא בשם החזון איש שאת מתיקות התורה ונעימותה משיגים רק אחרי שקידה של ג' או ד' שעות ברציפות בלי הפסק, בלי זה קשה בכלל לצייר לעצמו את המעלה הרוחניות הזו (עי׳ קובץ אגרות ח״א סי' ג'). האם הכוונה דווקא למדרגה גבוהה של מתיקות התורה, או שבכלל אין אפשרות להרגיש מתיקות רוחנית אמיתית בלי זה, ואם כן מה יעשו בעלי בתים הקובעים עיתים לתורה שעה או שעתיים ביום – האם באמת הם לא יכולים להרגיש את מתיקות התורה?
– "בעלי בתים ירגישו מקצת מתיקות".
יד. אמרו חז״ל (קידושין ל״ב) בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין – האם הכונה היא דוקא לתורה הנלמדת במתיקות, והמתיקות היא התבלין למול המתיקות המדומה של היצר הרע? או שהתבלין הוא עצם כח התורה, בלי שייכות להרגשת המתיקות בלימוד.
– "כח התורה הוא התבלין ולא קשור למתיקות, אבל צריך לכך תורה לשמה" [וכן כתב החיד״א בפתח עינים].
באמת ברבנו יונה (שע״ד י״א) כתב ש״תלמוד תורה כנגד כולם״ – רק בלשם שמים, וזה לכאורה חידוש גדול. – "זה פשוט כך".
אבל הרי אמרו ״לעולם יעסוק אדם שלא לשמה וכו׳? – "הביאור הוא שכאשר לומד שלא לשמה זה כנגד כולם – של הלא לשמה, ובלימוד לשמה זה כנגד כולם ממש, גם כנגד לשמה".
טו. שמעתי ששאלו את רבנו מה העצה לחשקת התורה, והשיב: "כל ימיו בעמוד וחזור קאי". השאלה האם זה להדיא בחז״ל או סברא? –
"זה מה שהמציאות מוכיחה".
('דברי שיח' מתוך 'כל משאלותיך')