איתא בחז"ל (מסכת שבת דף ל' ע"ב): "דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן.
וראה בפסיקתא דרב כהנא (פי"ב אות כ"ה), שבפנים הרבה נראה להם הקב"ה לישראל, ובפנים שוחקות לאגדה…"
בפרשת המלך נאמר (דברים י"ז, י"ח): והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת. מיתאמרא משמיה דהרה"ק בעל "אמרי חיים" מוויז'ניץ זי"ע שפירש את הכתוב בדרך רמז, דהנה אמרו חז"ל (ראה מס' גיטין דף ס"ב ע"א) "מאן מלכי רבנן", והכתוב רומז לאלו התלמידי חכמים, "והיה כשבתו על כסא ממלכתו" – כשאתם יושבים על כסא המלוכה, לא יצאתם ידי חובתכם, אלא "וכתב לו את משנה התורה הזאת" – צריכים אתם גם לעסוק בתורה…
אדם אחד שלקח חתן לבתו, שפך את לבו והתאונן בפני הרה"ק בעל "פני מנחם" מגור זי"ע, שבעוד שקודם החתונה, הוא חשב שהוא לוקח חתן שהוא "רבי עקיבא איגר", ברם כעת, לאחר החתונה, הוא רואה שאין בו לא מיניה ולא מקצתיה, והחתן הוא עם הארץ גדול אשר אינו יודע בין ימינו לשמאלו, ויש לו מזה עגמת נפש גדולה מאוד.
אמר לו ה"פני מנחם", "עליך להודות לה'"… שאל האיש ברוב השתוממות "על מה אני צריך להודות? על זה שלקחתי חתן עם הארץ שאינו יודע ללמוד??" אמר לו ה"פני מנחם", "כשעשית את השידוך הזה, לקחו ממך את ה"שכל" כדי שאכן תקח את החתן הזה לבתך, מפני שזה היה השידוך הראוי לבתך מן השמים, ברם תודה להשי"ת שלפחות כעת החזירו לך את השכל"…
***
שמעתי מאת הרב יוסף דוד בראך שליט"א מחשובי מתפללי בית מדרשינו – דהנה נאמר בברכת יעקב (בראשית מ"ח, ט"ז): וידגו לרוב בקרב הארץ. ויש לתמוה, למה המשילם דווקא ל"דגים"? ואולי י"ל, דהנה הדגים אינם מפריעים לשום אדם – ה"חיות", הם מפריעים לבני אדם, הם רודפים אחריהם ומצירים את צעדיהם, הם נושכים וכדומה – לא כן ה"דגים", הם לא מפריעים ורודפים שום אדם, וממילא אנו מבקשים, שהילדים שלנו יהיו משולים לדגים – ולא ירדפו את ההורים…
***
סיפר לי הרה"ג רבי דניאל גראס שליט"א רב וראש הכולל "נעימת החיים", שפעם הגיע אחד עם שאלה אל הגה"צ רבי אברהם חיים שפיצער זצ"ל אב"ד קהילת "אור החיים" בבארא פארק, והרב פתח את דלתו כשהוא לבוש עם כיפה של שינה (שלאף קאפל), והיהודי השואל הביט על הרב בעיניים תמהות. כשהבחין הרב בהשתוממותו, אמר לו: אתה חושב ש"רב" אסור לו לישון?…
***
באחד מדרשותיו של המגיד מישרים הנודע הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל במקהלות עם, אמר לקהל השומעים, שפעם אחת אמר לו הגה"ק ה"חזון איש" זצ"ל, שלצורך דרשותיו המלהיבות את הלבבות ומחזקים לעבודת ה' אשר הוא מתבלם בסיפורי מעשיות, מותר לו לספר גם סיפורים שלא אירעו באמת…
אחד השומעים לא כבש את התפעלותו מה"היתר" המיוחד אותו קיבל, ושאל את ר' שלום בתמיה "וכי כך אמר לכם החזו"א??" ור' שלום השיב לו מיד "כן! כך אמר לי החזו"א, שאני יכול לספר סיפורי מעשיות שאינם אמיתיים כלל!!" – ור' שלום המתין כמה רגעים, ומיד הוסיף ואמר "וזהו הסיפור הראשון"…
אדם אחד שאל את הרה"ק רבי יודל'ע הורוויץ זי"ע מדז'יקוב אודות דרכו והנהגתו של הרה"ק מריבניץ זי"ע שכידוע עסק רבות בתעניות וסיגופים, ושאל הלה את הרבי אם דרכו הוא מצד הקדושה, השיב לו רבי יודל'ע בחריפות ואמר לו "דאס וואס דו פרעסט און זויפסט (מה שאתה זולל וסובא) – על זה אתה לא מסתפק אם זה מצד הקדושה או להיפך, רק מה שהוא צם ומסתגף – על זה יש לך ספיקות אם זה מצד הקדושה"…
***
אחד שמתפלל בנוסח אשכנז התרגז על חבירו שאמר בטעות בעת אמירת קדיש "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה", נענה לעומתו חסיד אחד ואמר לו בבדיחותא: ויצמח פורקניה איננה קללה…
***
מספרים שאדם אחד נכנס אצל מרן הגאון האדיר רבי חיים קניבסקי שליט"א לבקש ברכה, היהודי היה לבוש בלבוש שונה מכל הנכנסים שם – רחוק מלהיקרא "היימיש" – בלא כובע וחליפה, חולצה צבעונית עם שרוולים קצרים, ורבי חיים לא התייחס אליו, כשראה היהודי שהגר"ח אינו מתייחס אליו, ניסה שוב לבקש ברכה, אך רבי חיים אינו מתייחס אליו כלל, נכדו של הגר"ח שעמד שם הבין מיד את סיבת הדבר, והוריד את חליפתו והלבישה להיהודי הזה, ומיד הרים הגר"ח את עיניו ובירכו בברכה והצלחה, ואז הסתובב הגר"ח ופנה לנכדו ואמר לו שיאמר ליהודי שהברכה תחול עליו כל זמן שיהא לבוש עם החליפה…
(מתוך 'נועם שיח' מכון אפריון לשלמה ויקרא תשע"ט)