אמירת דברי קדושה בצורה הולמת
- אסור לומר דברי קדושה כאשר יש לפני האומֵר ערווה בלתי מכוסה, ואף אם האומר עוצם את עיניו, או שנמצא במקום חשוך ואינו רואה את שלפניו. ויש שכתבו כי במקרה שהערווה נמצאת בחדר אחר, או ברחוב - כגון שרואה אותה מבעד לדלת או לחלון - דַי בעצימת עיניים, ויש חולקים; אך לכל הדעות, אם מחיצה מפסיקה ביניהם, אף אם הערווה נראית בעדה - די בעצימת עיניים.
- אסור לומר דברי קדושה: ברכות, תפילה או דברי תורה, כאשר נמצאת צוֹאָה בטווח של ארבע אמות מהאומֵר, או שנמצאת לפניו בטווח הראייה.
- אסור לומר דברי־קדושה בטווח של ארבע אמות מריח רע של צואה; ויש שכתבו שאם יש באותו מקום 'מֵפִיץ רֵיחַ', והריח הרע אינו מורגש - מותר לומר שם דברי־קדושה.
- מותר לומר דברי־קדושה בסמוך לצואה מכוסה כאשר הריח אינו נודף מבעד לכיסוי. יש אומרים שהיתר זה אמור גם ביחס לצואה הנמצאת על גופו של האומֵר, ויש חולקים.
- אדם צריך להקפיד שבגדיו יהיו נקיים בכל עת, ובפרט בעת התפילה; ובדיעבד, אף אם יש צוֹאָה על בגדו - והיא מכוסה - רשאי להתפלל וללמוד תורה.
- מקום שמצוי בו דְּבַר מיאוס אשר אסור מדאורייתא לומר דברי קדושה בסמוך לו, או שידוע שהיה במקום דבר מיאוס כזה וספק אם נלקח משם - אסור לומר בו דברי קדושה עד שיוודאו כי הוא נקי.
- מי שקרא קריאת שמע או התפלל בסמוך לִדְבַר מיאוס אשר אסור מדאורייתא לומר דברי קדושה בסמוך לו, במקום שצריך לבודקו תחילה (ראה לעיל) ולא בדקו - עליו לשוב ולקרוא ולהתפלל.
- כידוע, 'ספֵק דרבנן - לקולא', אולם כשניתן לברר את הספק בקלות, או כשמדובר בספק שאינו שקול וצד החומרא קרוב לודאי, יש להחמיר.
- אסור לאדם לומר דברי קדושה: ברכות, תפילה או דברי תורה, כאשר נמצאים 'מי רגלַים' בטווח של ארבע אמות ממנו, או שנמצאים לפניו בטווח הראייה.
- תערובת 'רביעית' מים מתירה אמירת דברי קדושה בסמוך ל'מי רגלַים', והיתר זה אמור אף במקרה שכמות מי הרגלים גדולה בהרבה מרביעית.
- חולה שחיברו לגופו 'צַנְתָּר' (קָתֶטֶר) - רשאי לעסוק בדברי קדושה בעודו מחובר אליו, כל עוד לא נודף מהצנתר ריח רע, ונחלקו הפוסקים אם הצנתר טעון כיסוי, ויש שחילקו בין מיני הצנתרים.
קול אישה
- אסור לאיש לשמוע קול זמר של אשת איש ושאר נשים האסורות לו, כגון אחות אשה; ומותר לשמוע קול זמר של אמו, אחותו, אשתו ובתו, ושל ילדה שגילהּ פחות מ־11.
- קול זמר הנשמע בהקלטה (או באמצעות מקלט רדיו) - כתבו הפוסקים שיש להחמיר ולהחשיבו כקול ממש. ונחלקו הפוסקים אם מותר לשמוע קול זמר של אשה כשאינו יודע מי היא.
- בעת אמירת דברי קדושה יש להשמר במיוחד ממחשבות בלתי ראויות, ועל כן אסור לאיש לשמוע בעת זו קול זמר של נשים, כלומר, אף של כאלה שמותר לו בדרך כלל לשומען.