אמירה לגוי עבור חולה שאין בו סכנה

ב' חשון תשע"ט סימן שכ"ח סעיף י"ז- סעיף י"ח

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם מותר לומר לגוי להכין אוכל לקטן שאין לו מה לאכול? דבר שאסור לעשות לחולה ע"י יהודי, מה הדין כאשר החולה רוצה לעשותו לעצמו? ומדוע התירו להדליק מדורה עבור חולה שהצטנן? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ח סעיף י"ז – סעיף י"ח במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

חולה שאין בו סכנה ונפל למשכב, מותר ליהודי לומר לגוי שיעשה מלאכה עבורו ואפילו מלאכה שאסורה לישראל מדאורייתא, ודווקא אם א"א להמתין עד למוצ"ש, וגם כאשר מדובר בסכנת אבר, אסור לישראל לעבור על איסור דאורייתא לצורך זה, אבל ישראל עצמו לעשות מלאכה מדרבנן עבור החולה, נחלקו בזה השיטות, יש מי שמתיר, יש מי שאוסר, יש מי שמתיר רק בשינוי, ויש מי שאומר שמותר לעשות רק דברים כאלו שאין להם עיקר מהתורה ולא נסמכות למלאכה דאורייתא, ודברי הסברא השלישית נראים.

קטן מוגדר כחולה שאין בו סכנה, ולכן כמו שמותר לומר לגוי שיעשה מלאכה דאורייתא עבור חולה שאין בו סכנה ונפל למשכב, מותר לומר לגוי שיעשה מלאכה עבור קטן לדברים שהוא נזקק להם הרבה, כגון, שאין לו מה לאכול, ודן המ"ב, האם מותר לטלטל מוקצה לצורך אכילת קטן.

מה שאסור לעשות ע"י ישראל, אפילו החולה בעצמו אסור לעשות, אבל ע"י גוי מותר לחולה לסייע לו קצת, כי מסייע אין בו ממש.

הקיז דם ונצטנן, עושים לו מדורה אפילו בתקופת תמוז, ואפילו ישראל יכול להדליק עבורו כיוון שיש בזה סכנת נפשות, וסתם חולה שיש בו סכנה מסוכן אצל קור, ואם אפשר ע"י גוי, יעשה ע"י גוי.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים