אמור היה להיות
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
י"ז באלול התשע"ט היה אמור להיות יום הבחירות. ביום זה היו אמורים מליוני ישראלים לצאת מבתיהם לקלפיות, לאחר מערכת בחירות מלאה בהטלת רפש בשבת קודש, בבני הישיבות ואברכי הכוללים ובכל דבר שבקדושה.
אביגדור ליברמן היה אמור להעלות על ראש שמחתו עשרות סרטונים בעד פתיחת תחבורה ציבורית בשבת, ביטול חוקי הנישואין והגרושין על פי ההלכה, מלחמה בממסד הרבנות והסברים עד כמה ראש הממשלה נכנע לסחטנות החרדית, אלו ששולטים על המדינה, אלו שבגללם אין כסף לאשפז את הזקנה במסדרון ואלו שחייבים לבטל להם את זכות ההצבעה לכנסת.
רון קובי אמור היה לחרף, לנאץ ולהשתמש בשפת הביבים הידועה שלו ולהסביר כמה חשוב שהחרדים לא ישתלטו על המדינה, להרחיק את החרדים מהגינות הציבוריות, לסגור להם את חופי הים הנפרדים בטבריה ובכל מקום. קובי היה אמור להבהיר לרבבות מצביעים פוטנציאלים ש"החרדים בקושי משלמים ארנונה, אבל הם מטנפים בכל מקום". קובי היה אמור להכריז כמובן על פתיחת תחבורה ציבורית בשבת בכל הארץ, ויחד עם עמיתו כרמל שאמה מרמת- גן, אמורים היו השניים לאמץ בכל פה את דבריו של בני גנץ, שהיה אמור גם הוא להתריס בעד תחבורה ציבורית בשבת ולהצטרף בחום לדבריו של אהוד ברק שנתניהו מוסר את המדינה לידי החרדים.
הסקרים האחרונים שהיו אמורים להתפרסם שלשה ימים לפני הבחירות, היו אמורים לבשר שליברמן זוכה ל15 מנדטים, שיהוו לשון מאזנים גם בקואליציה העתידית. ליברמן מצידו אמור היה להצהיר ש"אשב רק בממשלה ללא חרדים".
היועצים המשפטיים ושופטי הבג"צ למיניהם היו אמורים להמשיך ולהצר את צעדי רבבות שלומי בני ישראל ולא לאפשר קיום עצרות תפילה וכנסי סליחות והתעוררות בחודש אלול, שיש בהם הפרדה בין אנשים לנשים. בשלב הבא היו שופטי הבגצ אמורים להכריז שאסור למול תינוקות ללא הסכמתם המפורשת, חרדי שלא יתגייס לצבא- לא יוכל לקבל את קצבת הילדים ותלמידים במוסדות חרדיים שלא יתגייסו לצבא- לא יקבלו תמיכה כספית מהמדינה. בגצ אמור היה להכריז שאסור לשחוט בעלי חיים בשחיטה יהודית כואבת, ולאשר את כל החוקים שקואליצית השמאל- ליברמן היתה מאשרת, קרי: ביטול כל הסטטוס- קו בנושאי דת ומדינה בארץ ישראל.
התקשורת החילונית היתה אמורה להמשיך ולהסית כנגד כל דבר יהודי, להעצים פרשיות הקשורות לחרדי פלוני ולהאשים בכך את כלל הציבור החרדי בארץ, כמנהגה מימים ימימה, להמשיך ולהשחיר את התורה ולומדיה, גדולי תורה ודעת, רבנים וסתם עמותות חרדיות.
מליון ילדים יהודים היו אמורים להתחיל את שנת הלימודים בתחילת חודש אלול הקרוב, ללא שיהיה להם מושג אמיתי על יהדות, ללא קריאת שמע ותפילה, מידע בסיסי על אמונה ושבת קודש, תורה ומצוות. האוניברסיטאות בארץ היו אמורות להמשיך וללמד כפירה ומינות ומליוני יהודים היו אמורים להמשיך ולצפות בדברי תועבה, כפירה ואלימות במדיות האלקטרוניות השונות.
האיראנים היו אמורים להמשיך ולפתח פצצת אטום, טילים משוכללים ומערך לחימה אדיר, ביבשה, באויר ובים, עד ל'פתרון הסופי', רח"ל. מליוני ערבים, חלקם מאומנים בנשק משוכלל, יחד עם רבבות פלשתינאים על גדרות הגבול, היו אמורים לפתוח במלחמה עקובה מדם, שאת סופה מי ישורנו.
משרד האוצר של הממשלה הבאה אמור היה להכריז על קיצוץ רוחבי רחב ממדים בכל המשק, כאשר, כמובן, הנושאים הראשונים שיקוצצו הם אלו הקשורים לענייני הדת במדינה והנושאים הקשורים לציבור החרדי.
***
כל זה אמור היה להתרחש, רחמנא ליצלן.
אבל אז החלו להם ימי 'בין המצרים' ורבבות יהודים שבו אל השי"ת באהבה גמורה, פישפשו ומישמשו במעשיהם והתחננו לגאולה השלמה. הם העתירו בתפילה ל"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ל"ראה נא בעונינו וריבה ריבנו וגאלנו גאולה שלמה למען שמך", בכו בברכת "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה", שיוועו לעליית הצדיקים ומיגור הרשעים וציפו לישועת ה', בביאת הגואל. רבבות שלומי אמוני ישראל קוננו על החורבן והגלות המרה, חשבו ברצינות על החסרון האדיר בריחוקה של השכינה הקדושה ולא עסקו בהזמנת הצימר בגליל ל'בין הזמנים' הקרב ובא או בשאלה האם מותר להאזין למוזיקה וואקלית או שקטה. השקיעו באחדות הדעת בין יראי ה' והתחזקו בכל לב בבין אדם לחבירו ובריחוק משנאת חינם.
ואז, בפתע פתאום, ללא שום הודעה מוקדמת, בא אליהו לבשרנו, יחד עם משיח צדקנו.
"וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם… לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד".
הנה לפתע הבינו כל מלכי תבל ונשיאי הארצות כי לה' המלוכה ועם ישראל הם בניו אהוביו. כל מרשיעי הברית חדלו לדבר פוליטיקה וקולות והשכילו להבין שמשה אמת ותורתו אמת. כבוד שמים התפשט בעולם וכל יהודי באשר הוא, בכל דרגה רוחנית נמוכה עד אתמול, חש והרגיש קרבת אלוקים עצומה מאין כמותה. כל החשבונות הרבים נמוגו ברגע אחד וכולם אצו רצו אל בית המדרש הקרוב, נישקו באהבה את הגמרא הקדושה והחלו ללמוד תורה בהשתוקקות.
המשיח הגיע בפתע פתאום ולפתע נעלמה לה החוצפה הנוראה, שאפיינה את הדור האחרון. חכמת הסופרים שכה סרחה, נהפכה למצרך מבוקש, עובר לסוחר. כל אותם רבבות יראי חטא שכה נמאסו עד אתמול, נחשבים היום לאנשי המעלה האהובים, הנערצים והחשובים ביותר. אותה אמת שאמש היתה נעדרת- החליפה כעת את כוחות השקר, הבערות והרדידות. המלכות, שעד אתמול היה סמל המינות והכפירה- התגייסה כולה למען כבוד שמים, למען שבת קדשנו ותפארתנו ולמען עמלי התורה בטהרה. כל אותם לבלרים חצופים שרק שלשום פירסמו ירי ארטילרי של חומר כתוב ומודפס, גדוש בצבעי אדום מזעזע וכותרות 'מחרידות' כנגד ה' ומשיחו- שבו בתשובה שלמה. כל הנערים שהיו מעוניינים בכל מאודם להעניק לנו תחושה שעולם התורה נמצא בקריסה והאנרכיה שולטת בכל מכל כל. כל אלו שרצו "להוכיח" שגדולי התורה שליט"א, אראלי האומה, זקני הדור ומרביצי התורה, אינם מסוגלים לנווט כראוי את ספינת היהדות התורתית בארצנו הקדושה, והנה הכל מתמוטט לו כבנין קלפים רעוע – חדלו מלהבין פני זקנים ונכנעו לגדולי ישראל.
פני הדור, שרק בתחילת השבוע נראה היה כפני הכלב, שינה את צורתו, והפעם לטובה. אנשי הגבול ותושבי ערי הדרום והצפון, שחששו כל כך לבאות, שבו לחייך חיוך גדול. העפיפונים השורפים נעלמו, הפיגועים והדקירות האכזריות פסקו, היוקר הפסיק מלהאמיר, התנובה גידלה פירות טעימים וזולים וכולנו, כל יהודי ויהודי בעולם, כל נכרי וכל בעל חי, נשענים רק על אבינו שבשמים, מהללים ומודים, משבחים ומפארים.
כל זה יכול להתרחש היום.
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ".
2/57