איסור תחומין בהפלגה בספינה

כ"ז תמוז תשע"ט - סימן ת"ד מאמצע סעיף א' "והואיל ואין בימים"- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה המקור לאיסור תחומין? אדם שנכנס עם הספינה לנמל בשבת באיזה אופן מותר לו להיכנס לעיר?ואיך יתכן שאסור לו להיכנס מהספינה לעיר ואעפ"כ כל העיר בשבילו כד' אמות ומותר לו ללכת בכולה?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן ת"ד סעיף א' (בחלקו השני) במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כפי שמבואר בחלקו הראשון של סעיף א', מקום הילוך הוא ע"ג בקרקע, ואדם שהולך בגובה י' טפחים מע"ג הקרקע, זה לא הילוך, וכן אדם שקופץ ע"ג עמודים שגבוהים י' מהארץ, או שהולך באוויר ע"י הזכרת שם, זה לא הילוך רגיל, והדבר נשאר בספק האם יש תחומין למעלה מי' או אין תחומין למעלה מי', וכאשר הדבר נשאר בספק, הדבר תלוי, אם מדובר בתחומין דאורייתא, דהיינו, יציאה מחוץ לתחום של י"ב מיל, שיש שיטות הסוברות שיש בזה איסור מהתורה, אסור גם כאשר הוא יוצא למעלה מי' טפחים, אבל אם מדובר על תחומין של אלפיים אמה, שהאיסור בזה הוא רק מדרבנן, אנחנו מקילים שאין תחומין למעלה מי', ומותר לו לצאת מחוץ לתחום דרבנן כאשר הוא יוצא למעלה מי' טפחים.

כהמשך לכך אומר השו"ע, שאדם המפליג עם ספינה בים, גם אם הספינה יוצאת מחוץ לי"ב מיל, האיסור תחומין שבדבר הוא רק מדרבנן ולא מדאורייתא, כיוון שהמקור לאיסור תחומין, הוא ממחנה בני ישראל שהיה במדבר שהיה י"ב מיל, וכפי ששם זה היה ביבשה, הוא הדין י"ב מיל צריך להיות ביבשה ולא בים, ולכן, אם הספינה מפליגה בגובה של למעלה מי' טפחים מקרקעית הים, אין בזה איסור מהתורה, אלא רק מדרבנן, ואם מדובר למעלה מי' טפחים, אפשר להקל שאין תחומין למעלה מי'.

מי שבא בספינה בשבת, דהיינו, הפליג בספינה בימות החול, ובשבת הספינה הגיע לנמל, אם במשך זמן נסיעתו בשבת, הספינה כל הזמן הייתה למעלה מי' טפחים, הוא לא קנה שביתה, כי אין תחומין למעלה מי', וא"כ, המקום הראשון בו הוא נפגש בתוך י' טפחים, שם הוא קונה שביתה, וממילא, אם זה קרוב לנמל, או קרוב לעיר, מותר לו לרדת מהספינה ולהיכנס לעיר, אבל אם הספינה הייתה פעם אחת בלבד מכניסת השבת, בתוך י' טפחים מקרקעית הים, קנה שם שביתה, ואם אותו מקום רחוק מהיבשה במרחק של יותר מאלפיים אמה, הוא לא יכול לרדת מהספינה לים, כדין יוצא מחוץ לתחום, כי הוא קנה שביתה בים במקום בו הוא היה בתוך י' טפחים, וממילא כאשר הספינה הפליגה מאותו מקום למעלה מאלפיים אמה, הוא מחוץ לתחומו, ויש לו רק ד' אמות בלבד, דהיינו, יש לו רק את היקף המחיצות של הספינה, ומותר לו ללכת בספינה, אבל אסור לו לרדת ליבשה, כי זה מחוץ לתחום.

 אומר הרמ"א, אדם שנסע במשך השבת בספינה והוא לא יודע האם במשך השבת הייתה למטה מי' והוא קנה שם שביתה, או שכל הזמן הספינה הייתה למעלה מי', והוא לא קנה שביתה בשום מקום, אלא רק עכשיו במקום בו הוא תוך י' טפחים מקרקעית היבשה או הים, ספיקא דרבנן לקולא, ואפשר להקל שבמשך השבת הוא לא קנה שביתה בשום מקום, ומותר לו לרדת מהספינה בשבת, וללכת אלפיים אמה לכל רוח, כיוון שאיסור תחומין בים הוא מדרבנן.

עוד אומר הרמ"א, אם צריך לצאת מספינה בגלל גשמים שיורדים עליו, או מפני השמש שזורחת עליו, או שצריך לנקביו, וצריך להיכנס לעיר, כל העיר בשבילו כד' אמות, וכיוון שנכנס לעיר בהיתר מחמת האונס, מותר לו ללכת בכל העיר, ואומר המ"ב, ה"ה אם גויים שמו אותו בתוך העיר, כל העיר כלפיו כד' אמות, אבל אסור לו לבקש מהגוי שיכניס אותו לתוך העיר, וזה הכל אם אין לו אפשרות אחרת להיפטר מהאונסים הנ"ל, אבל אם יש לו אפשרות אחרת באופן שישאר בספינה ולא יכנס לעיר, אסור לו להיכנס לעיר.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים