וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל כֵּלָיו (במדבר א,נ)
וכתב בעל הטורים: הפקד שנים במסורה, הפקד את הלוים ואידך הפקד עליו רשע (תהלים קט,ו) וזה הוא שאמרו אין אדם נעשה שוטר מלמטה אלא א"כ נעשה רשע מלמעלה, וזהו הפקד את הלויים שנעשו שוטרים, הפקד עליו רשע .
בס' כרמי ישראל (להרב ישראל יצחק חסידה זצ"ל) כתב על דברי בעה"ט שמאמר זה קשה מאד להולמו וכי הלוים רשעים הם ח"ו.
וכתב שאולי יש לבאר מאמר זה על פי דברי בעל אור החיים על הפסוק (דברים יג,יח) ונתן לך רחמים ורחמך כי החרמת עיר הנדחת אנשים נשים וטף מוליד בנפש הישראלי טבע של אכזריות ויש לחשוש מזה, מבטיח לנו הכתוב אם עושים זאת לשם שמים בגלל מצות התורה אין לחשוש לזה, ונהפוך הוא ונתן לך רחמים, ע"כ דבריו.
והנה הלוים שומרי משמרת הקודש והמקדש ואחראים על טהרתו, נאלצים היו להתנהג בתקיפות שהגיע לפעמים עד אכזריות ממש.
ולדוגמא באה אשה שבנה חולה מסוכן ורוצה להכנס פנימה להתפלל לרפואתו אומר לה הלוי, הלכה היא עד כאן מותר לך ללכת ולא יותר, האשה בוכה ומתחננת לפניו רחם עלי הילד המסוכן תן לי להכנס פנימה, והוא נאלץ להתאכזר עליה ולא לתת לה להכנס במקום שאסור לה, פקידות כזאת אי אפשר למסור אלא לשבט לוי שעליהם נאמר "תומיך ואוריך לאיש חסידיך", והם מסטרא דגבורה שבחסד, בחיר שבטי ישראל כלומר הפקד עליו רשע יתכן רק על ידי הפקד את הלוים מכיון שהקב"ה בחר בהם לא יבואו לידי אכזריות, ע"כ.
בשו"ת דברי חיים (ח"א חו"מ סי' כה עמ' קכו) במכתב לבנו, כתב: ובעיני ראיתי גודל העושק הנעשה בעיר והכל לש"ש, וגם אם נמנה איזה נאמן מסתמא נוטה אחר הנגידים כידוע וגם אם לפעמים נושאים ונותנים שני אנשים או ג' משני הצדדים דרך שכמה יבואו לרצח אביונים ומי שיתמנה לעסק זה יקויים בו דברי בעל הטורים ז"ל אין אדם נעשה שוטר מלמטה אא"כ נעשה רשע מלמעלה. ולכן אהובי בני צריך להתיישב הרבה אם הוא לטובת השענקרס שרובם עניים כידוע ולא לטובת הנגידים המכוונים לש"ש.
(קב ונקי)