איך יתכן שימצא קן על ראשו של אדם? ומדוע נקראת מצוה זו "שילוח הקן" הרי לא משלחים את הקן אלא את האם?

"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ", (דברים כ"ב, ו')

בחולין (קלט:) מסתפקת הגמ' מה הדין אם מצא קן בראשו של אדם, והנה דבר זה פלא שימצא קן על ראשו של אדם. אולם ערוך השולחן (יו"ד רצב,יז) מפרש שמצוי על ראשו של אדם, כמו הפראים שבמדינות הודו המתבודדים ביערים ונקבץ עפר על ראשם, ומפני ריבוי העופות במקומות אלו יש שעושים קנים על ראשיהם.

ברש"י (בבא מציעא קב. ד"ה קרי כאן) כתב ששם "קן" הוא על הביצים, וכ"כ בר' יהונתן מלוניל (חולין קמא: ד"ה נטל) שלא מיקרי קן אלא האפרוחים או הביצים. ולפי"ז צריך ביאור המושג "שילוח הקן", שהרי אין משלחים את האפרוחים או הביצים שהם ה"קן" אלא את האם מן הקן. ובפי' הגר"י פערלא על הסמ"ג (ל"ת קלז ד"ה אמנם בעיקר) כתוב ש"שילוח הקן" פי' שילוח שמתיר את הקן.
(קב ונקי)