וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַיהוָה יִסְלַח לָהּ כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ (במדבר ל', ו')
כתב הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג, פמ"ח): "מפני שהנשים ממהרות לכעוס, לקלות הפעלותם וחולשת נפשם – אילו היה ענין שבועותיהם ברשותם, היה בזה צער גדול בבית ומחלוקת והפסד סדר, בהיות זה המין מן המזון מותר לאיש ואסור לאשה וזה אסור על הבת ומותר לאם, ומפני זה סמך הענין לבעל הבית בכל מה שנתלה בו", ע"כ.
(קב ונקי)