איזה כהן כשר ומי פסול לברכת כהנים?
האם כהן יכול לברך ברכת כהנים לאחר שתיית יין?
מה המיוחד בברכת כהנים אם הכהן המברך יכול להיות גם עם הארץ גמור?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קכ"ח סעיף ל"ח
שתוי בנשיא"כ | מנין למדים דין זה? | כהן בעל עבירה האם יכול לישא כפיו? | מתי לא חל עליו דין "וקדשתו"?
נשיאת כפיים מדמים אותה לעבודת בהמ"ק, וכשם שבעבודת בהמ"ק כהן ששתה רביעית יין פסול לעבודה, כמו כן כהן ששתה רביעית יין פסול לנשיאת כפיים, וכשם שבעבודה בבהמ"ק כהן ששתה רביעית יין בפעם אחת הדין הוא שהוא פסול לעבודה, אבל אם הוא שתה רביעית יין בשני פעמים, או שהוא מזג לתוכו מעט מים, הוא כשר לעבודה, הוא הדין לענין נשיאת כפיים, שאם שתה רביעית יין בשני פעמים, או שמזג לתוכו מעט מים, הוא כשר לנשיאת כפיים, ואם הוא שתה יותר מרביעית, בכל אופן הוא פסול לנשיאת כפיים, עד שיסיר יינו מעליו, ולעיל מבואר {בסי' צ"ט} ששינה ודרך מפיגים את היין יעויי"ש.
כהן בעל עבירות, אפילו בעבירות חמורות כגילוי עריות, אינו פסול לנשיאת כפיים, ומביא המ"ב, שאפילו לא עשה תשובה על חטאיו מותר לו לישא את כפיו, והטעם כתב הרמב"ם וז"ל "לפי שנשיאת כפיים היא מ"ע על כל כהן וכהן שראוי לנשיאת כפיים, ואין אומרים לאדם רשע הוסף רשע והמנע מן המצוות, ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה? שאין קיבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקב"ה, שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, הכהנים עושים מצוותם שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו", אא"כ מדובר בכהן שנשא גרושה או חללה, שנפסל מן הכהונה ואין עליו דין "וקדשתו", ואסור לו לישא את כפיו.