מאת הרב שלמה זלמן דינין
"וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקיךָ" (ויקרא י"ט, י"ד)
באחת השנים בערב ראש השנה הלכתי לביתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל להתברך בברכת שנה טובה, אך כשהגעתי אמרו לי שהרב לא בבית, לפני יום כיפור הגעתי שוב וגם אז הרב לא הי' בביתו, בערב יו"כ ר' שלמה זלמן הי' על הקו הוא אמר שהוא מתנצל שהוא מטלפן בשעה כל כך מאוחרת אך כבר חצי שעה תפוס אצלי, והוא מתנצל שפעמיים חיפשתי אותו… אחרי יו"כ פגשתי את בנו ר' ברוך זצ"ל והתנצלתי שהטרחתי אותו לעמוד עם הטלפון בערב יו"כ חצי שעה, הוא אמר לי: אני לא עשיתי כלום, אבא בעצמו ישב עם הטלפון וחיכה שלא יהי' תפוס! מבהיל לחשוב עד היכן הגיעה זהירותו של ר' שלמה זלמן שמא נפגעתי במשהו.
פעם ר' שלמה זלמן השתתף בשמחה אחת, ושאל את אחד הבחורים (שלא הי' מישיבתו) מה הוא לומד, והבחור הי' נבוך ולא ענה בדיוק, אחרי יותר מעשר שנים ר' שלמה זלמן פגש את אותו אחד וכששמע לשמו אמר לו ר' שלמה זלמן, אני מחפש אותך כבר הרבה שנים, פעם בשמחה אחת שאלתי אותך מה אתה לומד, ובזה הבכתי אותך, מה פתאום הייתי צריך לשאול אותך מה אתה לומד?!
הי' פעם שהגיעו אלי זוג בעלי תשובה שעומדים להתחתן והחתן רצה לקדש רק בטבעת כסף ע"פ הקבלה, ואילו הכלה לא הסכימה לזה, שאלתי אותו האם הוא מוכן ללכת לר' שלמה זלמן, והוא ענה שכן, כי אבא של ר' שלמה זלמן (ר' חיים לייב) הי' מקובל וכיהן כראש ישיבת שער השמים, הלכנו אליו והצגנו לו את השאלה, ר' שלמה זלמן שמע את השאלה ומיד התחיל לשבח שאיזה חתן היא זכתה, שזה הרצון שלו שהקידושין יעשו באופן מושלם, אמנם לכלה מגיע טבעת זהב כחברותי', ומיד התיישב וכתב צ'יק ובו הסכום שנצרך לקנות טבעת! כך בפקחותו ובליבו הטוב הוא ריצה את כל הצדדים.
וכך ראינו אצל כל גדולי הדורות איך היו שופעים מידות טובות, פעם ישבנו קבוצת אברכים בביתו של מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, באמצע נכנס בחור ושאל אם הראש ישיבה יוכל לסדר לו קידושין, ר' חיים שאל אותו באיזה יום זה, התברר שזה ביום של השיעור כללי, ר' חיים אמר שהוא יכול לבוא אך הוא יאחר קצת לחופה, אך הבחור אמר לו שהחתונה בבני ברק, ר' חיים אמר לו טוב אני יבוא במקום זה בשבת ל'אופרוף', ר' חיים שאל אותו איפה ה'אופרוף', והוא נקב בשכונה שהיתה במרחק של חצי שעה הליכה לאדם צעיר, ר' חיים כבר הי' בזקנותו, וזה לוקח הרבה יותר זמן, אשתו של ר' חיים מאד שמרה על הבריאות שלו, היא יצאה ואמרה לו שהיא לא מסכימה שילך כל כך הרבה ברגל, הרי אתה לא יכול לבוא לחתונה, ואתה לא פוגע בבחור, אמר לה ר' חיים, והמשפט שהוא אמר לה עומד נגד עיני: 'רעבעצ'ן נפשי אני חייב לו' אחד האברכים העיז ושאל את ר' חיים מדוע, אמר לו ר' חיים שפעם הוא הי' בבני ברק ובזמן ההוא הנסיעה מבני ברק לירושלים היתה לוקחת כמה שעות כי האוטובוס הי' נוסע דרך תל אביב, והבחור הזה דאג להסיע אותו ישר לירושלים ולכן הוא חייב לו את נפשו…
וכן מרן ה'סטייפלער' ידוע שבזקנותו לא יכול ללכת אפי' להתפלל במנין (ולהביא מנין לביתו לא רצה כדי לא להטריח את בתו לסדר את הכסאות וכו'!) ובכל זאת פעם בשבוע הי' נוסע לבקר זקן אחד, אמר לי מישהו שראה את זה שזה הי' קורע את הלב לראות איך ה'סטייפלער' נגרר עד המכונית וכו', והעולם לא הבין מדוע ה'סטייפלער' כ"כ טורח, שאלו את הבת שלו על זה, והיא אמרה גם אני אמרתי לו אין לך כח ללכת אפי' למנין, מדוע אתה כ"כ מטריח את עצמך, והוא אמר לי, הזקן ההוא הי' מסתובב בנובהרדוק בבתי השכונה ומעיר את כל הבחורים בבוקר (הבחורים היו ישנים בבתים של אחרים) ואני חייב לו הכרת הטוב, כח אין לי אבל לב יש לי!!!
פעם נכנסתי למרן הרב שך, הי' זה ביום שרב, והרב שך ישב ולמד קדשים, כשראה אותי דיבר איתי בנושא לשמו הגעתי אליו, באמצע הוא אומר לי אוי! חם לך, בא נפתח את החלון… הוא שכח מעצמו רק אותי הוא זכר.