דין "מקח החוזר"
השבוע נלמד דיני בתי ערי חומה שמבואר בגמרא (דף לא.) שהדין שהמוכר יכול לשלם לקונה משך שנה ראשונה ולקבל בחזרה את הבית, ודבר זה נחשב ריבית והתורה התירה.
נושא זה יש לו הרבה השלכות מעשיות בעולם המסחר, ונבאר את הדברים ובעזהשי"ת נזכה לכוון את ההלכה לאמתה.
מקח החוזר
הנה מבואר כאן שאדם שמוכר בית או כל מוצר אחר ומתנה עם הקונה שאם יחזיר לו את כספו יתחייב להשיב את החפץ, זהו "מקח החוזר", כלומר שמתברר שמראש הוא לא מכר את המוצר ורק היה זקוק להלוואת מזומן, וכשמחזיר את כספו ופורע את ההלוואה מקבל בחזרה את החפץ, והלקוח משתמש במשך זמן ההלוואה במוצר בחינם תמורת המתנת המעות, ורק בבתי ערי חומה התורה התירה דבר זה. ונחלקו הקדמונים אם בבתי ערי חומה זה באמת הלוואה או שהתורה גילתה שזה מכירה ואכמ"ל.
החזרת מוצרים עד 14 יום
לפי זה יש לדון במה שנהוג היום בהרבה חנויות שניתן להחזיר את המוצר עד 14 יום א"כ יוצא שמה שמשתמש בינתיים זה ריבית, אך באמת אין זו שאלה כיון שזכות החזרת מוצרים בדרך כלל מותנית שלא ישתמש במוצר, ואם התחיל להשתמש כבר לא יכול להחזיר ואין בזה ריבית.
מכירת מוצרי טבע
נשאלה שאלה על ידי אחד שמוכר מוצרי טבע ומודיע ללקוחות שאם לא יהיו מרוצים כספם יוחזר עד 30 יום אפילו אם נשתמשו במשחות הטבעיות, ואם כן יוצא שכאשר מבטל את המקח מקבל את כספו בחזרה והשימוש היה ריבית תמורת ההלוואה, והפתרון לזה שיודיע שניתן לשלם בצ'ק דחוי עד שלשים יום שאז כל ההטבות ניתנות עד 30 יום הם גם באופן שלא שילם מראש שהרי המוכר לא קבל כסף עדיין, ואז גם מי שמשלם במזומן אין לו חשש ריבית כיון שהיה זכאי להטבה גם אם לא ישלם מראש, [אך זה רק אם ניתן לתת צ'ק שלא ניתן להעבירו, כי אם היה ניתן להעבירו יוצא שגם בצ'ק המוכר באמת זקוק לכסף ואכמ"ל].
היתר עיסקא שבזמננו
עתה נדון במי שלווה כסף בהיתר עיסקא ומטרת ההלוואה אינה לרכישת דירה או עסק אלא לאחר שכבר קנה את הדירה לוקח הלוואות מהבנק לכסות חובות, ובזה ההיתר הוא שיקנה תמורת הכסף בנכסיו הקיימים, כלומר שגם אם אינו משתמש בכסף להשקעה, הכסף יקנה חלק בנכסיו הקיימים שמניבים רווחים כגון דירה מושכרת או שמחירה מתייקר, ופרעון החוב יקנה בחזרה את הנכסים.
ובזה נתעוררו פוסקי זמננו שיוצא שזה "מקח החוזר" כי הלווה מקנה חלק בנכסיו תמורת ההלואה והמוכר מתחייב לחזור ולמכור לו אותם כשיחזיר את הכסף.
והתשובה לזה, שבהיתר עיסקא בשעת ההלוואה מוכר חלק בנכסיו בשווים בסכום ההלוואה, אך כשפורע ובכך חוזר וקונה משלם כפי המחיר שהדירה התייקרה, שזה הרווחים שנכסיו הרוויחו כשהתייקרו, אם כן אין בזה כלל איסור של "מקח החוזר", שדין "מקח החוזר" זה רק כשמתחייב להחזיר את המוצר באותו מחיר שקנה אותו שאז יוצא שהקנייה היתה הלוואה, משא"כ כשהמוכר אומר לקונה תחזור ותמכור לי בעוד תקופה לפי המחיר שיהיה שווה באותו זמן, יש כאן מכירה גמורה אלא שהקונה חוזר ומוכר במחיר אחר, וכן כתב בחי' האור שמח לב"מ דף סה:) שכאשר המוכר מתנה לחזור ולקנות כפי שינוי המחיר ביוקר או זול אין זה מקח החוזר ומותר, אכן בשו"ת מהר"י הלוי (אחי הט"ז) י' ב' אוסר בזה.
גילוי דברי רבי סעדיה גאון
והנה בעת נתגלה אור יקרות דברי רבי סעדיה גאון מכתב ידו בערבית שכתב הלכות ריבית ופורסם על ידי ידיד נעורי הר"ר יהודה זייבלד שליט"א (בקובץ בית אהרן וישראל ר"א) בתוספת הערות וביאורים ושם כתב בפירוש להתיר מקח החוזר כאשר משלמים לפי היוקר, והרי מצאנו תנא דמסייע להאור שמח, ויסוד גדול להיתר עיסקא הנהוג בימינו. עוד כתב האור שמח שברשב"ם בב"ב (קעא:) מבואר להתיר באופן זה ע"ש היטב.
בבתי ערי חומה האם פודים במחיר הקנייה
וידידי הר"ר יהודה גליס שליט"א מרבני בית ההוראה לענייני ריבית האריך לבאר דברי הרב סעדיה גאון בקובץ הנ"ל (קובץ ר"ג), והביא דעות האחרונים בזה, וכתב שדנו המפרשים האם כשפודים בתי ערי חומה משלמים כפי מחיר הקנייה או שמא לפי המחיר של שעת הפדייה, דעת המקנה בקידושין כ: והשפת אמת בסוף ערכין שמשלם דמים שנתן, אך יש שכתבו בשם הר"ן בקידושין שמשלם כפי היוקר והזול, ולפי"ז מאחר שמבואר בגמ' שבתי ערי חומה נחשב ריבית א"כ יוצא שגם כשקונה במחיר היוקר אסור משום ריבית, אך כבר הביא ידידי הגאון הנ"ל דברי הבית יצחק (יו"ד סי' פ"ח אות ו') שכתב לפרש דברי הר"ן באופן שהיה שווה ביוקר בשעת הקנייה והוזל וחזר והוקר שמשלם כפי המחיר הראשון, אבל כשהתייקר יותר ממחיר הקנייה אינו משלם יותר ממה שהיה שוה בשעת המכירה, וכמבואר בסוגיא בקידושין ע"ש, וסיים הבית יצחק שאם משלם כפי היוקר והזול פשוט שאין בזה איסור ריבית, ובזה א"ש ההיתר עיסקא בימינו.
2/13