סיפר הגה"ח רבי מנשה ישראל רייזמאן שליט"א:
לפני כמה שנים היה מעשה פלא: רבי שמעון הירשלר שליט"א נסע בפרשת לך לך שנת תש"ע לבית החולים בלונדון לבקר את ידידו שהיה מאושפז שם. הוא איחר והגיע לביה"ח לאחר שעות הביקור, השומר מיאן לתת לו להכנס, עד ששיכנע אותו רבי שמעון שחברו ששוכב במחלקה הוא ממש חולה מסוכן, וחלק מתהליך ההתרפאות שלו שהוא מוכרח שהוא יבא לבקרו כיון שהוא רב גדול בישראל וכו', וכך אישר לו השומר להכנס לבית החולים.
עודם מדברים, עמד שם בצד אחד הגויים מפועלי בית החולים, הוא שמע את רבי שמעון איך שהוא אומר לאותו שומר שהוא רב גדול בישראל, והסתכל עליו בעיניים בורקות כמבקש לומר לו דבר מה בדחיפות, וניגש אליו ושאל אם אפשר לדבר עמו לכמה רגעים. רבי שמעון הסכים.
הגוי מספר לו ששמו טוני, ושאל את רבי שמעון: 'האם אתה רבאי?' רבי שמעון הוכרח להודות שהוא רב במעמד אותו שומר [ואכן הוא זוכה להרביץ תורה בישראל, אשרי לו], הגוי שואל אותו: האם אתה מאמין בכוחות השדים והכישוף? והתחיל להתאנח ולבכות ומספר לו במר לבו שיש לו בת צעירה כבת עשר שנים, יום אחד התחילה להרגיש הרגשות רעות מאד בנפשה, וציוו הרופאים ללכת לרופאה הומאופטית בלונדון שמטפלת בשיטות 'רוחניות'. הרופאה ביקשה הון עתק עבור הביקורים הרבים שהוצרכו ללכת אליה, ובינתיים לא נתרפאה הבת, וע"כ החליט טוני לעזוב את הרופאה הזאת ולחפש רפואות אחרות, וביטלו את הביקור שהזמינו אצל הרופאה הנ"ל.
טוני מתחיל לרעוד וממשיך לספר, שתיכף לאחר שביטלו את הביקור אצל הרופאה הנ"ל, החמיר מאד המצב עם הבת, והתחילה לשבור חפצים בבית ולצעוק קולות משונים בתנועות מוזרות מאד, התקפות של נביחות כלב, ממש איבדה צורת אדם ועמדה על ידיה ורגליה ככלב והתחילה לקלל קללות נוראות שלא שמעה מעולם. טוני ואשתו הבינו שאותה הרופאה אשמה בשינוי הקשה הזה, כי גרמה לכך בכישוף וכחות רוחניים שלה, כקפידה על שעברו לרופאים אחרים. עד שיום אחד התחילה הבת לצעוק שהיא מפחדת שאותה הרופאה תהרוג אותה בקרוב.
טוני מספר שהוא כבר השתדל אצל כל הכומרים הגדולים, ומאומה לא עלתה בידו, ועד היום הזה הוא מביא מדי יום את הבת שלו לבית החולים שהוא עובד שם כפועל, והוא הולך איתה מרופא לרופא, כולם אומרים שההתקפות האלה הם דמיונות ואין בהם ממש, ואין מי שירפא אותם. וכבר שלחו מכתב מבית החינוך שהמצב איתה אינה בכי טוב, והם מתייראים שלא ילשינו בית החינוך לממשלת לונדון על מצב הבת, ושלא יאשפזו אותה במוסד סגור וכו'.
טוני ואשתו החליטו באותו יום לברוח למדינה אחרת, 'ג'מייקה', כדי שלא יקחו מהם את הבת. טוני התחיל לבכות ואמר לרבי שמעון: 'רב קדוש, אנא תעזור לי, הושיעני במצבי הקשה הזה'.
תוך כדי דיבור נזכר רבי שמעון במעשה שהיה אצל רבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ, שבאו לפניו עם מעשה דומה לכך, ואכן אמר שכפי הנראה הוא ע"י כוחות של כישוף. והבין שגם זה המעשה הוא ע"י הכישוף, בפרט שהוסיף טוני עוד פרט, שתמיד לאחר תום ההתקפה לא זכרה הבת כל מה שהיה איתה לפני כן, והבין רבי שמעון שזהו באמת מעשה כישוף.
טוני בכה כתינוק וביקש והתחנן לישועה. רבי שמעון ביקש ממנו את שמה להתפלל עליה, וכתב על פתק את שמה: 'רעי עניא סמטינס בת הון', להעתיר עבורה.
ותוך כדי דיבור התבונן רבי שמעון וחקר בדעתו אלו מצדיקי הדורות היו פועלים ישועות גם לגויים, כנודע שגם בבעלזא היו גויים באים לבקש ישועות, וכן אצל רבי ישעיה'לע מקערסטיר היו באים נכרים ונכריות בעת צרתם, היה בזה עניין גדול של קידוש השם.
רבי שמעון נזכר שבשנה קודם לכן, בשנת תשס"ט, נסע על ציונו הק' של רבי ישעי'לע בקרעסטיר, ולקח מונית עם נהג גוי הונגרי שרגיל להסיע תמיד חסידים ואנשי מעשה לקאליב קרעסטיר ועוד צדיקי הדורות הגנוזים שם בהונגריה. ולפלא הדבר, שבכל קברי הצדיקים היה הנהג נשאר ברכב, אך בקרעסטיר יצא הגוי וניגש אל הציון הק' והניח ידיו על הציון ודיבר כמה דיבורים עם רבי ישעיה'לע… רבי שמעון שאל את הנהג, מה פשר הדבר שאתה נכנס לקבר של הצדיק. וסיפר לו הגוי שהיה לו שונא אחד שהלשין עליו שאינו משלם מסים על הנסיעות האלה, והזמינו אותו לבית משפט ובקשו לעשות לו צרות גדולות על כך, והלך לעו"ד גדול להתייעץ עמו, הוא בדק את התיק ואמר לו שהמצב בכי רע, ואינו רואה שום דרך איך לעזור לו. הגוי בצר לו נזכר שהוא שומע תמיד מהיהודים שהם רואים ישועות למעלה מדרך הטבע אצל 'פאפא שייקא' [אבא ישעיה…] נכנס גם הוא לקברו של הצדיק וביקש ממנו בהונגרית: בזכות שאני מביא לך יהודים להתפלל כאן, תעזור לי גם שאנצל מבית המשפט. הגוי מספר לרבי שמעון, שתיכף כשחזר למונית קיבל שיחת טלפון מהעו"ד שהיה נס גלוי, התובע בבית המשפט ויתר על התביעה שלו וסגר את התיק לגמרי. מאותו יום בכל עת שהיה הגוי מביא יהודים לקרעסטיר, היה נכנס לקבר של רבי ישעיה'לע להודות ל'פאפא שייקא' על הנס שעשה לו.
רבי שמעון מספר לטוני, שהיה לנו רבאי גדול שעשה ניסים להרבה אנשים, גם לגויים שהבטיחו שלא יעשו צרות לבני ישראל היה עושה ניסים רבים, לכן שמע נא טוני מה שתעשה: אתה ואני נתפלל לאלוקי ישראל – ובראותו שהוא גוי אדוק הזהירו שלא יערבב כפירות אחרות בתפילתו – וכך תאמר: 'בזכות פאפא שייקא תתרפא בתי', ותדליק נר לנשמת זה הצדיק ותתפלל רק לאלקי ישראל בלבד!
מעשה זה היה במוצאי שבת פרשת לך לך תש"ע. לאחר ב' ימים ביום שני פרשת וירא, הוצרך רבי שמעון לחזור לבקר שוב את ידידו, וטוני עומד שם על עמדו. הוא קיבל את רבי שמעון בפנים 'מאירות' שתיכף במוצאי שבת עשה כדבריו, ומאז ועד היום שוב לא היתה לנערה שום התקפה. ואשתו מפצרת בו ללכת לבית כנסת יהודי להודות לאלקי ישראל. רבי שמעון אמר לטוני שימשיך להדליק נר מדי יום לעילוי נשמת רבי ישעיה בן רבי משה, ויבקש ישועה מאלקי ישראל.
במוצאי שבת פרשת וירא חזר רבי שמעון לביה"ח, טוני קיבל את פניו בשבח והודיה, וסיפר שאשתו מדלקת כמה נרות בכל יום ויום לפאפא שייקא, ומקפידים לומר שהם מתפללים רק לאלקי ישראל, והם מוסיפים להדר ולהחמיר ולומר ש'אותו האיש' אין לו רשות להתערבב בעסק.
לאחר חודש התקשר טוני לרבי שמעון, ובישר לו בשמחה שהבת נתרפאה בשלימות. ויהי לפלא. ואם לאומות העולם כך, לבני ישראל על אחת כמה וכמה.
(מתוך קונטרס סיפורי קודש על הרה"ק מקרעסטיר זי"ע משיעוריו של הגה"ח רמ"י רייזמאן שליט"א, הו"ל ע"י מערכת גיליון 'אגעדאנק')