"וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (במדבר ט"ז ט"ו)
בשערי קדושה חלק א' שער ו' כתב וז"ל: ואם עיני שכל לך היה לך לחפש מי שיצערך כי חיים אתה מכניס לך. עכ"ל. פעמים רבות רבינו מביא דברי השערי קדושה הנ"ל, עד שיש הרגשה שזה התענוג של רבינו, ומי שמבזהו עושה לו נחת רוח.
שמעתי מהג"ר יוסף אריה לורינץ שליט"א שלפני כעשר שנים כשרבינו עבר מסע ביזיונות מקבוצת אנשים ואף הפגינו מול ביתו רצה אביו הרב שלמה לורינץ ז"ל לבוא לעודדו, ואמר לבנו, גם אדם גדול מפריע לו שמבזים אותו, וברצוני לבוא לביתו ולחזקו. במצוות כיבוד אב בא עם אביו לרבינו ואמר לו שבא לעודדו. אמר לו רבינו בחיוך רחב ובשמחה, ב"ה שיש ביזיונות הלואי שיהיה עוד, והוסיף שביזיונות זה לא רק טוב שם בעוה"ב אלא גם בעוה"ז, כ"כ טוב הלואי שיהיה עוד ועוד, (ואמר הרש"ל ז"ל באנו לחזק ויצאנו מחוזקים).
הוסיף לי הנ"ל שאביו אמר לו שהיה כדאי להגיע לב"ב רק כדי לראות את רבינו ותמיד אבא אומר שדמותו של רבינו מזכירה ממש את החזו"א (וכידוע רש"ל ז"ל היה מקורב הרבה לחזו"א).
שמעתי שאחד בא לרבינו וביקש ממנו מחילה על שהוא היה הנהג שהסיע את האנשים שכתבו נגד רבינו בחוצות ירושלים ועתה נולד לו בן חולה מאוד, ותולה בזה ומבקש מחילה, ואמר לו רבינו הרי עשית לי טובה גדולה, וקרא לפניו את דברי השערי קדושה הנ"ל, והלה אמר שמ"מ מצידו צריך לבקש סליחה, וא"ל רבינו שסולח לו בלב שלם ובירכו בחמימות.
פעם הייתי צריך ברכה מרבינו על ענין נחוץ ועמדתי בתור של האנשים, והאיש שהיה לפני החל לצעוק על רבינו, לא שמעתי הכל רק שמעתי שאמר שהכל בגללכם… וכו', וכך במשך דקות ארוכות (אז עוד לא היה גבאים) ורבינו כל הזמן שתק. ולא ידעתי איך יוכל אח"כ לברך. אבל מיד כשעזב הלה וביקשתי ברכה, ראיתי את רבינו מברך בכל הרוך והחמימות מעומק הלב, ונשתוממתי.
סיפר ד"ר הר' הרדי נ"י שבזמן שהות רבינו במקסיקו היו דחיפות חזקות לראות את רבינו, והילדים דחפו, ורצו להזיזם, אז רבינו אמר עזבו אותם מה חטאו הילדים, וכן על האנשים אמר עזבו אותם הם צמאים לראות.