אדם שכתב בשבת באנגלית האם חייב משום כותב?

י"א בטבת תשע"ט - סימן ש"מ- מאמצע סעיף ד' הגה "אבל מותר"- אמצע הסעיף במ"ב דין ז' "הכותב בשמאל"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם מותר לכתוב על עלים של ירקות?מדוע הכותב על בשרו חייב והרי זה לא מתקיים? ומה הדין באופן שחזר וכתב שוב על אותיות שכבר כתובות?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"מ סעיף ד' במ"ב ס"ק כ"ב אותיות א' – ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

א. השו"ע קיצר בעניינים שנוגעים למלאכת מוחק וכותב, ובמ"ב בס"ק כ"ב מרחיב את הדברים ואומר, שבכדי להתחייב מדאורייתא על מלאכות אלו, וכדי להתחייב על מלאכת מוחק, צריך שימחוק כתב שמתקיים, וזה כולל שני דברים: א. שהכתיבה תיעשה מחומר המתקיים כגון דיו, ולא מדבר שאינו מתקיים כגון משקין של פירות. ב. הכתיבה תהיה ע"ג דבר המתקיים כגון קלף או נייר, ולא ע"ג דבר שאינו מתקיים כגון ע"ג עלי ירקות, ובכ"ז, אע"פ שמדאורייתא אין חיוב בזה, אבל מדרבנן גם כאשר הכתב אינו מתקיים, יש בזה איסור, וגם בתרתי לגריעותא, דהיינו, בכתיבה בדבר שאינו מתקיים ע"ג דבר שאינו מתקיים, כגון שכתב בשאר משקין ע"ג עלי ירקות, מדרבנן חייב.

ב. אדם שכתב ע"ג בשרו, חייב, ואע"פ שזה לא מתקיים, וטעם החיוב הוא, כיוון שבאופן עקרוני הוא כתב המתקיים, אלא שחמימות הבשר מוחקת את הכתב, ודומה הדבר לאדם שכתב בשבת ומישהו מחק את הכתיבה ביום ראשון, שוודאי שחייב, א"כ כך בכתב ע"ג בשרו, חייב.

ג. באופן עקרוני, כאשר האותיות כתובות, גם אם הוא אח"כ כותב שוב את האותיות, פטור, כיוון שלא עשה כלום, אבל כאשר הכתיבה הראשונה כתובה בחומר פחות טוב, כגון בסיקרא, ועל גביה הוא כותב בחומר יותר טוב כגון בדיו, בכתיבה השנייה הוא מתחייב שתיים, גם משום כותב שהרי כתב בדיו, וגם משום מוחק, שהרי בכתיבה השנייה מחק את הכתיבה הראשונה, ואם כתב בסיקרא ע"ג דיו, לא חייב משום כותב, כיוון שהכתב היה קיים, ולא משום מוחק, כיוון שזה קלקול.

ד. חיוב במלאכת כותב הוא רק בשתי אותיות, ואם כותב אות אחת גדולה, אע"פ שיש בה שיעור שתי אותיות, פטור, כיוון שבפועל היא אות אחת, ואפילו שכתב אותה סמוך לאות שהייתה כתובה כבר, פטור על כתיבתה, ויש אופן אחד שחייב בכתיבת אות אחת, והוא, בס"ת שחסר אות אחת בלבד, וכתב את אותה אות ובכך השלים את כל הס"ת, ממילא היא אות חשובה, ולכן חייב, וכן באופן שהיה כתוב אות ח' בכתב אשורית, דהיינו שהוא מורכב משני זייני"ן וגג מלמעלה, והגיה ומחק את הגג העליון, חייב.

אדם שכתב אות אחת, כגון אות מ"ם ועשה עליה קו למעלה, כדי שזה יסומן כהתחלה של מילה כגון 'מעשה', א כדי שזה יסמן מספר, דהיינו, ארבעים, פטור, כיוון שלא כתב שתי אותיות, ובאופן שבטעות כתב שתי אותיות, כגון מ"ם המורכבת מכ"ף וא"ו, ויצא לו כ"ף ווא"ו, פטור, כיוון שלא נתכוון לכך.

ה. כתיבה בכל לשון ובכל כתיבה, חייב בשתי אותיות.

ו. אדם שכתב אות אחת בספר אחד, ואות שנייה בספר אחר, אם אפשר לקרב אותם אחד לשני והם יקראו, חייב, ואם לאו, פטור.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים