שאלה: אדם שברך על מאכל, ולפני שטעם ממנו נזכר ששכח לעשר אותו, האם יכול לעשר בין הברכה לאכילה או שזה הפסק? והאם יכול לתרום במחשבה? ויש להסתפק עוד, כאשר המאכל טבל ודאי, אם יכול גם לברך על הפרשת תרומות ומעשרות בין הברכה לאכילה?
תשובה: החזו"א בדמאי (סי' ט"ו סק"ה) דן בזה, ובתחילה כתב שיתרום ויעשר במחשבה, ואם חייב מעשר שני יקבענו בצד מסוים ויאכל מהצד שני ואחר שיטעם יחללנו. אח"כ כתב שאם זה טבל שחייב בברכה מותר לו לברך על ההפרשה ואינו חשוב הפסק, כיון שזה צורך הסעודה. וכתב שכשמברך על ההפרשה צריך לומר את ההפרשה בפה, והוסיף שגם כשאינו מברך יאמר את ההפרשה בפה, כיון שיתכן שמעשר אינו מועיל במחשבה, רק תרומה.