"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם" (במדבר י"ב, ג')
- ז' אדר ב' תשס"ג. אמר לי רבינו היום בבוקר: "אחד שלח לי מכתב, ועניתי לו תשובה, ושוב כתב לי שתשובתי אינה נכונה, וכתבתי לו שטעיתי. ושוב ביקשני להדפיס את כל המכתבים ששלח אלי, ורצה להדפיס גם את הנ"ל, ואמרתי לו כיון שטעיתי למה לך להדפיס זאת, ושוב התחרטתי ואמרתי לו שידפיס את זה גם כן, אדרבה, שיראו שטעיתי ועל ידי זה ידעו שלא יסמכו עלי למעשה"…
מכתב:
"לכ' מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
בתחילת השנה התבטאתי ביטוי שלא לכבודו של מרן שליט"א (היו ב' פעמים כאלו), ולא היה זה בקשר ישיר למחלוקת שהשתוללה אז, אם כי בעקבות זה – אני ממושמע לדברי מרן שליט"א, ורק ב' משפטים יצאו מפי, ונפשי בשאלתי לבקש מחילה". ע"כ המכתב.
תשובה: "אדרבה טוב שדיבר אלי, אינו צריך שום מחילה, תאמר לו יישר כח!".
אמרתי לרבינו: רבי יוסף ישראלזון מספר, כי המנהל של תלמוד תורה 'רזי לי' בנוה אחיעזר, סיפר כי פעם אחת היה אצל החזו"א בערב יום כיפור, ואחד מבעלי הבתים שהיה מהנכנסים להתפלל אצל החזו"א, בא להודות לחזו"א על משהו, וראה אנשים המבקשים ברכות, אמר הוא לחזו"א: "נו גם אני מבקש ברכה! כתוב 'אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך'". והחזו"א כל כך נהנה מזה ואמר: "הרי הוא מדבר לענין!".
פעם אחת פלוני ביקש מרעק"א ברכה, ואמר: "הרי כתוב 'אל תהיה ברכת וכו"", ומיד תפס את הטעות והוסיף לרע"א: "אל תהיה ברכת הדיוט – המבקש ברכה ממך, קלה בעיניך". ענה רעק"א: "יותר טוב שתשאיר אותי הדיוט, ואל תגלה פנים בתורה שלא כהלכה"…
- ג' ראה כ"ג מנח"א תשס"ד. נסעתי עם רבינו לציון של אבא הסטיפלער, וביקשתי שיאמר דבר מה מאבא.
"שאלתי את אבא: מי שאכל פירות ארץ ישראל ופירות חוץ לארץ, מה הנוסח שיברך במעין ג'? ואני חשבתי שיברך 'פירות' שכולל גם חו"ל, אך הוא אמר שיברך 'פירותיה' כי בכלל מאתיים מנה ויש כאן ממילא הודאה על פירות באופן כללי. ושוב שאלתי את חמי (שליט"א) זיע"א ואמר לי ממש כן בדיוק". חייך רבינו ואמר בענוותנותו כי רבה היא: "דעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה".
- א' וישלח י"א כסלו תשע"ו. רבינו העניק ברכה לילד, ואחד מהעומדים אמר: "מי אני שאברך את רבינו? אבל בחזו"א כתב שבשעה שאדם גדול מברך זו עת רצון, ולכן אני מנצל את העת הזו ואני נותן להרב ברכה, ונתן ברכה". רבינו אמר: "אמן. ואין לזה שייכות לכאן".
רבינו סיפר להרב ישעיה אפשטיין: "אבא [ה'קהילות יעקב'] אמר לגרינולד הד"ר ממונסי: 'אולי יש לכם קפסולה לאדם שמברכים ממנו ברכות, והוא יכול עוד לחשוב שברכותיו מועילות'… עוד אמר לו כי מאז שהתפרסם יש לו מיחושים, ובגמ' סנהדרין דף י"ד. אמרו 'לעולם הווי קבל וקיים', ופירש רש"י: הוי קבל – אפל. וקיים – ותחיה, כלומר הרחק מן הרבנות שמקברת את בעלה, אפילה מתרגם קבלה".
רשימות מביטויים של ענווה של רבינו – ענווה בטבע – עניו מכל אדם
- ה' פנחס י"ז תמוז תשס"ב. כתבתי מכתב ציבורי בשם רבינו, וכתבתי 'מורי ורבי'. אמר לי רבינו בכעס רציני: "זה שקר, אתה יודע יותר ממני"…
ילד הראה לרבינו פתק ובו כתוב: "אני רוצה להיות כמו הרב שליט"א", רבינו מיד קפץ והגיב "רחמנא ליצלן"…
- ד' חוהמ"ס תשס"ד. אמש היה רבינו בכותל, והיו דחיפות נוראות ממש. למחרת בבוקר אמרתי שהדחיפות הללו הן דבר טוב, שהדור שלנו צריך את זה. תגובה: "אבל הם לא יודעים את מי לכבד"…
- ה' בראשית כ"ז תשרי תשס"ד. סיפרתי לרבינו שחתני שיחי' היה בתורנות אצל סבו מרן הגרי"ש, והוא ביקש ממנו את ה'נחל איתן', ועיין בספר כשעה שלימה. תגובה: "מסתמא מצא שם הרבה טעויות".
היה רבב על זקנו של רבינו ורמזתי על כך באומרי: מה הדין רבב על זקנו, לא על בגדו? תגובה: "אבל יש שם תנאי שאולי לא שייך"… איזה תנאי? – "תלמיד חכם".
אחד נכנס לרבינו, שנתן לו כבר פעם אחת ברכה ולא כל כך עזר, וביקש שיהיה צדיק גוזר וגו'. תגובה: "הרי אתה רואה אסיז א'שווכער צדיק שהרי לא עזר"…
רבינו היה באפיסת כוחות, עד שכמעט לא היה לו כח ללעוס את מה שהגישו לפניו לטעימת שחרית. אחרי 'בורא נפשות' שאלוהו אם ילך לנוח, אמר: "לא גמרתי את החובות: מרובים חובות עמך ודעתם קצרה".
אמרתי לו: חובות עמך מרובים, אבל מועטים חובות רבינו ודעתו רחבה… הגיב ואמר לי בפשטות וברצינות: "היום לפני כמה שבועות היה כבר פורים ולמה לעשות כעת ליצנות?"…
כיצד גדלים הרב קניבסקי?
- תמוז ע"א. היום בבוקר היו אצל רבינו, אבא עם שלושה ילדים. רבינו שאל מה הם רוצים, ואמרתי שהם מתגוררים בירושלים, ובאו במיוחד לתפילת הנץ, כי אצלם חוטפים אפיקומן, ואבא שלהם שאל אותם מה הם רוצים, וביקשו שייקח אותם לברכה לרבינו, וגם לשאול את רבינו כיצד גדלים ר' חיים קניבסקי?
חייך רבינו ואמר: "עם ללמוד בהתמדה". ובירכם.
(מתוך הספר 'כל משאלותיך')